המצב הנתון

​נתונים עם ערך וללא הטייה

אודות המיזם
מידע מבוסס נתונים מאפשר לציבור הרחב להבין טוב יותר את המצב ולזהות את הפער בין הרעש שמייצרת מכונת הרעל לבין המציאות.

במציאות הכיאוטית שהקואליציה יוצרת כאן, כשספין רודף ספין, קל מאוד ללכת לאיבוד וליפול למלכודות הנרטיבים שלהם.

כדי לתת מענה למציאות הזו קיים מיזם "המצב הנתון".

במסגרת המיזם אני מנהל מעקב אחר סקרי מנדטים ודעת קהל, ניתוח השיח ברשת, ניתוח פעילות חברי הכנסת, ניטור אחר ניסיונות הטיה והשפעה בויקיפדיה וניתוח מקורות מידע ונתונים נוספים.

מאגרי הנתונים המנוהלים אצלי מסייעים לגורמים רבים השותפים למאבק לשמור על מדינת ישראל דמוקרטיה ליברלית.

תמיכה שלכם בפרויקט "המצב הנתון" תאפשר לי להמשיך להשקיע יותר זמן במשימה החשובה הזו, למען העתיד של כולנו.

לאחר חודשים שכמעט ולא בוצעו שינויים בערך, בימים האחרונים חל שינוי והחלה פעילות עריכה די משמעותית (סך הכל 21 עריכות בחודש מרץ) מבלי שחל שינוי במספר הצפיות (עשרות צפיות יומיות בממוצע).

עורך בשם "יעקב", אשר נחסם בעבר בעקבות נסיונות להטות את ויקיפדיה ממניעים פוליטיים וכיום מתקיים בעניינו בירור נוסף, ביצע כמה תוספות לערך של מני מזוז, כולל טענה שמזוז "מנע מהממשלה להפעיל אמצעים שונים ברצועת עזה" ופסילת הצעה של חיים רמון לדרוש מהתושבים לפנות יישוב ממנו בוצע ירי ואח"כ להפגיז את היישוב.

בתאריך 22/3 פרסם אותו חיים רמון מאמר באתר דְּיוֹמָא שעוסק בעיקר ב...מני מזוז.


למחרת, בצירוף מקרים מופלא, נאשם מס' 1 מצייץ המלצת קריאה על המאמר הזה, באתר הזניח הזה שספק אם מר הפקרה ידע להגיד את שמו אם ישאלו אותו עליו יום אחד.


אז מה היה לנו כאן?מישהו "ניחש" שבקרוב מכונת הרעל תתעסק עם מני מזוז ולכן נכנס לערוך את ערך הויקיפדיה שלו, כולל התייחסות לחלטה אחת מתוך רבות שבמקרה עסקה בהצעה של חיים רמון.

אם מישהו חושב שזה צירוף מקרים, יש לי "ניצחון מוחלט" למכור לו...

בזכות סרטון האינסטגרם של נתניהו על הדיפ סטייט, הערך העוסק במושג הזה היה הנצפה ביותר עם 7,882 צפיות.

אחריו ברשימה ערכים העוסקים בחברת WIZ והמייסד שלה.

ברשימת הערכים הנצפים ביותר מופיעים גם יאיר גולן, על רקע האלימות המשטרתית כלפיו ורונן בר, על רקע רצון הממשלה להדיח אותו מתפקידו.

מבט על הערכים המובילים בכל אחד מהימים האחרונים מספק תזכורת שרק לפני שבוע התראיין נדב ארגמן בנושא פיטורי ראש השב"כ ועורר עניין רב. למחרת, בשבת הקודמת, פורסם על החלטתו של דניאל כהנמן לסיים את חייו מרצונו בשוויץ.



על רקע החלטתו של הרמטכ"ל החדש אייל זמיר להדיח בפועל את דו"צ דניאל הגרי מהצבא (להחליף אותו בתפקיד מבלי להציע לו תפקיד אלוף כדי להשאיר אותו בצבא), רוב הערכים המובילים בצפיות בתאריך 7/3/25 קשורים בנושא הזה.

הערך על הגרי זכה ל-14,286 צפיות.

ערכים של שמות מחליפים פוטנציאליים זכו גם הם לאלפי צפיות (בני אהרון עם 4,800, אפי דפרין עם 3,584).


הפער בין מספר הצפיות הגבוה בערכים הקשורים בדו"צ לבין מספר הצפיות הנמוך משמעותית בערכים הקשורים ביועצת המשפטית לממשלה (בערך של גלי בהרב-מיארה צפו בשיא 2,724 פעמים בשבוע האחרון) משקף כנראה את הפער בין העניין הציבורי במערכת הביטחון לבין העייפות מהעיסוק במערכת המשפט ובהפיכה המשפטית.


השבעת הרמטכ"ל החדש במוקד הערכים הנצפים ביותר.

הערך על אייל זמיר מוביל עם 48,114 צפיות.

אחריו הרמטכ"ל היוצא הרצי הלוי ושורה של ערכים הקשורים בצמרת מערכת הביטחון.



ומה לגבי החלטת שר המשפטים לפתוח בהליך להדחת היועמ"שית?

בערך על גלי בהרב-מיארה צפו 1,889 פעמים בלבד.

לשם השוואה, בנובמבר 2024 צפו בערך שלה יותר אנשים לאחר הופעה שלה בפני ועדה בכנסת שם הותקפה ע"י חברי הקואליציה.


גם ערכים אחרים הקשורים לנושא ההפיכה המשטרית זכו למספר צפיות נמוך מאוד.

לאחר הצגת תכנית ההפיכה המשטרית, היו ליריב לוין אלפי צפיות בערך.

בהמשך המספרים דעכו, אבל העברת הביטול של עילת הסבירות הביא לקפיצה נוספת.

ואתמול? 488 צפיות בלבד.

את המספרים האלו רואים גם בקואליציה, ומבינים שהציבור כנראה עייף מהעיסוק במערכת המשפט, באופן שאולי מאפשר להמשיך לבצע את המהפכה ללא התנגדות משמעותית.


עם תחילתו של חודש הרמדאן, הערך העוסק בנושא היה הנצפה ביותר עם 4,043 צפיות.

אחריו ברשימה הערך על אילון מאסק, וולודימיר זלנסקי ופרנץ קפקא.

באופן כללי מספר הצפיות בויקיפדיה היה נמוך יחסית, ייתכן ועל רקע היעדר אירועים גדולים שמעניינים מספיק כדי שאנשים ייכנסו להעשיר את הידע שלהם ולבדוק פרטים נוספים.


הערך הנצפה ביותר (21,432 צפיות) עוסק במישל טרכטנברג, שחקנית שהלכה לעולמה בגיל 39.

אחריה ברשימה הערך על חטיפת משפחת ביבס (16.866 צפיות) והישוב צוחר בו נטמנו שירי והילדים (5,408 צפיות).


בראש רשימת הערכים הנצפים ביותר נמצא הערך על עודד ליפשיץ שהובא למנוחות בניר עוז עם 6,242 צפיות.

אחריו ברשימה שי גראוכר, איש עסקים שמסייע לשבים ולמשפחות החטופים.

בהמשך הרשימה ממשיך להופיע הערך על חטיפת משפחת ביבס, הערך "היפריון", מסיבה שנכון לעכשיו לא ברורה.


הערך על איתי אנגל היה הערך הנצפה ביותר, בזכות הכתבה שלו מסוריה בתכנית "עובדה".

בהמשך הרשימה, המשך התעניינות בערך על חטיפת משפחת ביבס ואברה מנגיסטו, וצפייה גם בערכים שעוסקים בבחירות בגרמניה (פרידריך מרץ ואלטרנטיבה לגרמניה).


בדומה לימים האחרונים, גם הפעם בראש רשימת הערכים הנצפים ביותר נמצאים ערכים העוסקים בחטופים ובאזרחים שחזרו מעזה, אם כי במספרים נמוכים משמעותית מאלו של הימים הקודמים.

עוד ברשימת הערכים הנצפים ביותר: נעמה לזימי (בעקבות האמירה שלה על הסיבות שיאיר נתניהו לא נמצא בארץ), צוחר (היישוב בו צפויים להיקבר שירי ביבס והילדים) ואפילו הערך על "טיסת השוקולד".


הערך הנצפה ביותר ביום שבת ה-22/2 היה הערך על אברה מנגיסטו עם 52,075 צפיות.

אחריו ברשימה ערכים נוספים שקשורים בחזרת החטופים.




ביום השלישי ברצף, הערך על חטיפת משפחת ביבס נמצא בראש רשימת הערכים הנצפים ביותר.

במקום השני נמצא הערך "על השחיטה" על שירו על חיים נחמן ביאליק.

במקום השלישי הערך על אברה מנגיסטו, לקראת חזרתו מעזה לאחר יותר מעשור.



כצפוי, הערך העוסק בחטיפת משפחת ביבס ממשיך להיות בראש רשימת הערכים הנצפים ביותר, עם 28,257 צפיות.

במקום השני, עם 10,562 צפיות, נמצא הערך על מרים אדלסון, בהמשך לכתבה ששודרה עליה בחדשות 12.

בערך על ב. מיכאל שנפטר יום קודם, צפו 5,113 פעמים. זהו מספר נמוך יחסית לאדם מפורסם שנפטר, ונובע ככל הנראה ממיקוד תשומת הלב הציבורית בנושא החזרת החטופים.


הסקר כלל מעל 1,500 משתתפים שהצביעו למפלגות האופוזיציה בבחירות האחרונות.

בקרב כלל המשיבים עולה פסימיות רבה ביחס לעתיד הדמוקרטיה (רק 15% אופטימיים), ופסימיות עמוקה אף יותר בנוגע לסיכוי להשיב את החטופים בשבועות הקרובים (רק 5% אופטימיים).

בשאלת ההתאמה להובלת המחנה הליברלי ניכרים פערים בהתאם לעמדתם הפוליטית של המשיבים:

  • יאיר גולן זוכה לאחוזי התאמה גבוהים מאוד (84%-97%) בקרב משיבים המגדירים את עצמם כאנשי מרכז ושמאלה מכך. לעומת זאת, בקרב אנשי מרכז-ימין הוא זוכה ל-54% בלבד.
  • גדי איזנקוט נהנה מאחוזי התאמה גבוהים יחסית בקרב אנשי המרכז (70%-79%), ובמידה מעט נמוכה יותר בקרב אנשי שמאל (65%).
  • יאיר לפיד נתפס כראוי להובלה על ידי 55% מאנשי המרכז, אך זוכה לפחות תמיכה בקרב אנשי מרכז-שמאל (46%) ומרכז-ימין (47%), ורק 34% מאנשי השמאל רואים בו מועמד ראוי.
  • בכל הנוגע לנפתלי בנט ואביגדור ליברמן, ככל שהמשיב מזדהה יותר עם הימין – כך יחסו אליהם חיובי יותר.
  • קיימת הסכמה חוצת זהויות פוליטיות כי בני גנץ אינו נתפס כמתאים להובלת המחנה הליברלי.


רוב גדול (73%-79%) מהמשיבים ציינו כי המחאה האזרחית גרמה להם לאופטימיות, בעוד רק 25%-36% מהמשיבים השיבו כי התנהלות האופוזיציה גרמה להם לתחושת אופטימיות.


בשאלות נוספות נמצא כי 53% מאנשי מרכז-ימין ו-58%-62% מהמגדירים עצמם כמרכז ושמאלה מכך סבורים שהמחאה האזרחית עשויה להביא להפלת הממשלה בהמשך הדרך.

לעומת זאת, רק 32% מאנשי מרכז-ימין סבורים שעל האופוזיציה להתפטר. בקרב אנשי המרכז והשמאל הנתון מעט גבוה יותר – 39%-41%.


סקרי "המצב הנתון" מספקים לפוליטיקאים ולציבור הרחב תמונת מצב על דעת הקהל של המחנה הליברלי.

כדי שאוכל להמשיך עם הסקרים ועם פעילויות המיזם הנוספות, כמו מעקב אחר פעילות חברי הכנסת והממשלה, זיהוי ניסיונות הנדסת תודעה בויקיפדיה ועוד, אני צריך את תמיכתם.

לתרומה למיזם לחצו כאן.



בסקר השבוע הקואליציה מאבדת 4 מנדטים ויורדת ל-50 מנדטים בלבד.

זה קורה בעיקר בגלל הירידה של סמוטריץ' מתחת לאחוז החסימה.

אם אלו הנתונים בשבוע בו הקואליציה מעבירה תקציב ואת החוק להשתלטות על הועדה למינוי שופטים, אפשר להבין שהציבור הרחב לא באמת תומך ומתחבר למהלכים האלו.

באופוזיציה, גנץ, ליברמן ולפיד מתחזקים במנדט כל אחד בזמן שיאיר גולן מתחזק בשניים.



גם השבוע קואליציית ההפקרה נשארת עם 54 מנדטים, בדומה לשבוע שעבר.

אבל בתוך הגושים, יש מספר שינויים:

הליכוד יורד בשני מנדטים (22) והדמוקרטים עולים בשני מנדטים (12).

בקואליציה, עוצמה יהודית והציונות הדתית עולות במנדט כל אחת.

באופוזיציה, המחנה הממלכתי וישראל ביתנו יורדות במנדט כל אחת.

השורה התחתונה של הסקר השבוע ללא שינוי כמו בכל החודשים האחרונים: אין לקואליציה הנוכחית רוב ציבורי.

בכל סקר שבודק את הנושאים האלו, ברור לגמרי שרוב הציבור רוצה להחזיר את החטופים, להקים ועדת חקירה ממלכתית ולקיים בחירות בהקדם.


סקר משותף למיזם "המצב הנתון" וערוץ החדשות "חדר מלחמה" בדק את התגובות להחלטה על פיטורי ראש השב"כ.

הממצאים מבוססים על תשובותיהם של 1,400 משיבים שהצביעו בבחירות האחרונות למפלגות האופוזיציה.

עיקרי הממצאים:

72% סבורים כי מחאה רחבה יכולה להביא להפלת הממשלה.

81% מהמשיבים סבורים שהמחאה צריכה הנהגה ברורה.

88% השיבו שמטרות המחאה ברורות להם.

רק 26% מהמשיבים סבורים שהבחירות הבאות יהיו חופשיות ודמוקרטיות.

91% סבורים שאין התנגשות בין המחאה נגד הממשלה להמשך המאבק למען שחרור החטופים.

18% בלבד מרגישים שיש מי שמייצג אותם בכנסת.

בהמשך לשאלה הקודמת, 20% בלבד מהמשיבים סבורים שהאופוזיציה בכנסת יכולה להפיל את הממשלה.



בשאלה מי מבין ראשי האופוזיציה הגיב לנסיונות הממשלה לפטר את ראש השב"כ בצורה הטובה ביותר, רוב מכריע של המשיבים סבור כי התשובה היא יאיר גולן (81%).


גם בקרב מצביעי יש עתיד, רוב המשיבים (68%) סבורים שהתגובה של יאיר גולן היא הטובה ביותר, בעוד 20% מהמשיבים בלבד סבורים כי תגובתו של יאיר לפיד היא הכי טובה.


ממצאים נוספים בפילוח המשיבים לפי הגדרה פוליטית:

משיבים שמגדירים את עצמם מרכז (29%) או מרכז-ימין (24%) מרגישים שיש בכנסת מי שמייצג אותם יותר ממשיבים שמגדירים עצמם מרכז-שמאל (17%) או שמאל (15%).

משיבים שמגדירים את עצמם שמאל פחות מתחברים לצורך בהנהגה ברורה למחאה (75%) לעומת משיבים המגדירים עצמם יותר לכיוון המרכז (83%-85%).

משיבים המגדירים עצמם מרכז או מרכז-ימין (39%) סבורים שהבחירות הבאות יהיו חופשיות ודמוקרטיות יותר מאשר משיבים המגדירים עצמם מרכז-שמאל (27%) או שמאל (19%).


להרשמה לפאנל הסקרים של "המצב הנתון" ליחצו כאן.

לתרומה למיזם "המצב הנתון" ליחצו כאן.

להצטרפות לערוץ הטלגרם של "חדר מלחמה" ליחצו כאן.

להצטרפות לערוץ הוואטספ של חדר מלחמה ליחצו כאן.

למרות עלייה של 2 מנדטים ביחס לשבוע שעבר (54 לעומת 52) ושיא של מנדטים מאז ה-2/10/24, הקואליציה הנוכחית רחוקה מאוד מרוב ציבורי או מ-68 המנדטים שיש לה כיום.

אלו הנתונים השבוע, ביחס לשבוע שעבר:

⬆️ליכוד 24 (2+)

המחנה הממלכתי 17

⬆️ישראל ביתנו 17 (2+)

⬇️יש עתיד 12 (2-)

⬇️הדמוקרטים 10 (2-)

ש"ס 10

עוצמה יהודית 9

יהדות התורה 7

הציונות הדתית 4

חדש-תעל 6

רע"מ 4



השאלה הראשונה בסקר השבועי בדקה את שביעות הרצון מתפקוד האופוזיציה.

47% ממצביעי האופוזיציה לא מרוצים מתפקודה בשבוע האחרון, 31% היו מרוצים במידה בינונית ורק 22% השיבו שהם מרוצים מהתפקוד בשבוע האחרון.

ניתוח לפי הצבעה בבחירות האחרונות מעלה פערים משמעותיים:

בעוד 39% ממצביעי יש עתיד מרוצים מתפקוד האופוזיציה, רק 10% ממצביעי העבודה/מרצ מרוצים מתפקוד האופוזיציה.


שאלה נוספת בסקר ביקשה לדעת מי הדמות שמייצגת את עמדות המשיבים בצורה הטובה ביותר מבין ראשי מפלגות האופוזיציה.

בקרב מצביעי העבודה/מרצ רוב מוחלט של המשיבים רואים ביאיר גולן כמי שמייצג את עמודתיהם.

בקרב מצביעי יש עתיד, הדעות חלוקות, כאשר רוב המשיבים (52%) רואים ביאיר לפיד מי שמייצג את עמדותיהם, אך קבוצה גדולה של מאוכזבי המפלגה רואה ביאיר גולן הדמות שמייצגת את עמדותיהם בצורה הכי טובה כיום.


להצטרפות לפאנל האינטרנטי של סקרי "המצב הנתון" לחצו כאן.

לתרומה למיזם "המצב הנתון" לחצו כאן.

שינויים ביחס לשבוע שעבר:

ליכוד 1- (22)

המחנה הממלכתי 1+ (17)

ישראל ביתנו 1- (15)

יש עתיד 2+ (14)

הדמוקרטים 2- (12)

ש"ס 1+ (10)

חדש-תעל 1+ (6)

רע"מ 1- (4)


הקואליציה כבר 3 שבועות ברצף עם 52 מנדטים.

למעשה, כבר הרבה חודשים שהקואליציה לא מצליחה להחזיר את הציבור שנטש אותה והפער בין מספר המנדטים שיש להם כיום (68) לבין הנתונים בסקרים הוא פער גדול ומשמעותי.


שינויים ביחס לסקר הקודם (17/2):

המחנה הממלכתי 1- (16)

יש עתיד 1+ (14)

עוצמה יהודית 1+ (8)

הציונות הדתית 1- (4)

הקואליציה עם 54 מנדטים, ללא שינוי.


ממצאים בולטים נוספים:

75% מהמשיבים תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית.

64% מהמשיבים סבורים שראש השב"כ רונן בר צריך להתפטר.

60% מהמשיבים סבורים שנתניהו צריך להתפטר.




עיקרי הממצאים:

35% ממצביעי יש עתיד סבורים שנכון לעצור את הסיוע ההומניטרי, לעומת 8% בלבד בקרב מצביעי העבודה ומרצ.

81% ממצביעי יש עתיד סבורים שעצירת הסיוע עלולה לפגוע בחטופים, לעומת 95% בקרב מצביעי העבודה ומרצ.

64% ממצביעי יש עתיד נותנים ליאיר לפיד ציון טוב על תגובתו להחלטה, לעומת 27% בלבד בקרב מצביעי העבודה ומרצ.

68% ממצביעי יש עתיד נותנים ליאיר גולן ציון טוב על תגובתו להחלטה, לעומת 87% ממצביעי העבודה ומרצ.

גנץ מקבל ציון נמוך מאוד על תגובתו (13% ו-7%) בעוד ליברמן מקבל ציון נמוך בקרב מצביעי יש עתיד (39%) ונמוך מאוד בקרב מצביעי העבודה ומרצ (7%).


ניתוח הממצאים לפי עמדה פוליטית מראה כי ככל שהמשיב מגדיר את עצמו יותר לכיוון הימין, כך התמיכה בעצירת הסיוע עולה.


רוב גדול של המשיבים סבור כי עצירת הסיוע עלולה להוביל לפגיעה בחטופים.

גם בקרב משיבים המגדירים עצמם "מרכז-ימין" הרוב הוא משמעותי (70%), זאת למרות שיותר ממחצית מהמשיבים (55%) האלו תומכים בהחלטה לעצור את הסיוע.





להצטרפות לפאנל האינטרנטי לחצו כאן.

לתרומה למיזם "המצב הנתון" לחצו כאן.


סקר מנדטים של כאן חדשות הערב, שינויים ביחס לסקר הקודם (14/2):

ליכוד 1+ (26)

המחנה הממלכתי 2- (16)

הדמוקרטים 1+ (12)

יש עתיד 1- (11)

יהדות התורה 1+ (8)

עוצמה יהודית 1- (7)

חדש-תעל 1+ (6) 

הקואליציה עם 55 מנדטים (1+).

זה עדיין רחוק מאוד מ-68 המנדטים שיש להם כיום.

זה עדיין רחוק מרוב ציבורי לגיטימי לקבל החלטות על עתיד מדינת ישראל אחרי האסון שהם הביאו עלינו.


במפת הגושים אין השבוע שינוי בסקר מעריב, כאשר הקואליציה נשארת עם 52 מנדטים בלבד, בדומה לשבוע שעבר.

זו עדיין קואליציה שרחוקה מרוב ציבורי משמעותי.

בזמן שבין הגושים אין שינויים, בתוך האופוזיציה יש שינויים שלא נראו בעבר.

המחנה הממלכתי יורדת במנדט אחד ל-16 מנדטים, הכי נמוך מאז מרץ 2023.

הדומקרטים בראשות יאיר גולן עולים לשיא של 14 מנדטים.

אמנם כל שינוי בפני עצמו הוא בתוך טעות הדגימה, אבל מגמת ההיחלשות של המחנה הממלכתי וההתחזקות של הדמוקרטים זו נראית יחסית מובהקת.



בסקר הראשון שבודק את שביעות הרצון הכללית מתפקוד ראשי המפלגות השתתפו למעלה מ-2,000 משתתפים שהצביעו בבחירות האחרונות למפלגות יש עתיד, המחנה הממלכתי, העבודה ומרצ.

הסקר בוצע באמצעות פאנל אינטרנטי של "המצב הנתון" (לינק להצטרפות לפאנל בסוף הפוסט).

המשתתפים נשאלו שאלה אחת: עד כמה את/ה מרוצה מהתפקוד של כל אחד מראשי המפלגות הבאים בשבוע האחרון?

הניתוח בוצע בפילוח לפי הצבעה בבחירות האחרונות.

רק 39% ממצביעי יש עתיד השיבו כי הם מרוצים מתפקודו של לפיד. מנגד, 75% מאותם משיבים ענו כי הם מרוצים מתפקודו של יאיר גולן. 25% מהמשיבים מרוצים מתפקודו של ליברמן ו-2% בלבד מרוצים מתפקודו של גנץ בשבוע האחרון.

ניתוח שביעות הרצון של מצביעי יש עתיד מיאיר לפיד מראה הבדלים משמעותיים בשביעות לפי העמדה הפוליטית של המשיב.

משיבים שמגדירים עצמם ימין-מרכז (57%) או מרכז (51%) מרוצים מתפקודו של לפיד הרבה יותר ממשיבים שמגדירים עצמם מרכז-שמאל (25%) או שמאל (17%).

ייתכן והפער נובע מכך שבמרכז הפוליטי "המתחרה" העיקרי של לפיד הוא גנץ, שבעצמו מקבל ציון נמוך משמעותית ואילו בשמאל מדובר על יאיר גולן, שמקבל ציון גבוה הרבה יותר.


בקרב מצביעי העבודה ומרצ בבחירות האחרונות נרשמה שביעות רצון גבוהה מאוד מתפקודו של יאיר גולן בשבוע האחרון, כאשר 90% השיבו כי הם מרוצים. מנגד, נרשמה שביעות רצון נמוכה מאוד מתפקוד יתר ראשי המפלגות כאשר אחוזים נמוכים מאוד מרוצים מתפקודם של ליברמן (13%), לפיד (12%) ובני גנץ (2%).


גם בקרב משיבים שהצביעו בבחירות האחרונות למחנה הממלכתי, שביעות הרצון הגבוהה ביותר היא מתפקודו של יאיר גולן, עם 78% מהמשיבים שמרוצים מתפקודו.

אחריו נמצא ליברמן, עם 34% ואחריהם לפיד (10%) ובני גנץ (9% בלבד).



לסיכום, הסקר הנוכחי מצביע על שביעות רצון גבוהה מאוד מתפקודו של יאיר גולן בשבוע האחרון, לצד חוסר שביעות רצון מתפקודם של שאר ראשי המפלגות.

בסקרים הבאים של "המצב הנתון" נמשיך לבדוק את שביעות הרצון ואת יחס המשיבים לנושאים חשובים שעל סדר היום.

להצטרפות לפאנל האינטרנטי לחצו כאן.

לתרומה למיזם "המצב הנתון" לחצו כאן.


רק 5 מתוך 15 חברי הכנסת המובילים בנוכחות במשכן במהלך מרץ מגיעים מהאופוזיציה.

בראש הרשימה נמצאים חברי הכנסת שנלחמו בועדת הכספים בניסיון לעצור לפחות חלק מהביזה של הקואליציה במסגרת דיוני תקציב 2025: משה טור-פז, ולדימיר בליאק, נאור שירי ונעמה לזימי.


את ראשי הסיעות מובילים חברי הכנסת איימן עודה, אפרת רייטן ובני גנץ.

למרות שהוא מקבל משכורת מלאה מהציבור ואינו שר בממשלה, אריה דרעי היה בכנסת קצת יותר משעה אחת במהלך חודש שלם.


במהלך חודש מרץ התקיימו 667 הצבעות, מתוכן כ-200 הצבעות על תקציב המדינה.

רק 3 מתוך 15 חברי הכנסת המובילים בהצבעות מגיעים מהאופוזיציה.

בראש הרשימה נמצאים נאור שירי ומירב בן ארי.

חברי הכנסת הבאים נמצאים בעשירייה הראשונה גם בנוכחות וגם בהצבעות:

נאור שירי, מירב בן ארי, מטי צרפתי הרכבי, משה טור-פז ומירב כהן, כולם חברי כנסת של "יש עתיד".


בקרב ראשי המפלגות, אין הבדלים משמעותיים בין ראשי האופוזיציה, למעט מנסור עבאס שהצביע הרבה פחות.

כצפוי, אריה דרעי השתתף ב-3 הצבעות בלבד.


בכדי שאוכל להמשיך בניתוח נתוני הפעילות של חברי הכנסת באופן שמאפשר לנו לראות מי עובד בשבילנו ומי פחות, אני צריך את תמיכתם במיזם "המצב הנתון".

לתרומה למיזם היכנסו לכאן.

בחודש מרץ האופוזיציה שברה את שיא הציוצים מתחילת המלחמה עם לא פחות מ-2,661 ציוצים.

הקואליציה צייצה 1,927 ציוצים, נתון קצת יותר גבוה מהממוצע שלהם (כ-1,684 ציוצים בחודש).



בנושא החשוב ביותר על סדר היום - החטופים, הפער בין האופוזיציה לקואליציה ממשיך להיות גדול מאוד.

חברי הקואליציה צייצו במהלך מרץ 92 ציוצים בלבד בנושא החטופים, ירידה משמעותית מהחודשיים הקודמים בהם חזרו חטופים וחברי הקואליציה יכלו לחגוג זאת.

כמו בכל אחד מהחודשים האחרונים, גם במרץ חברת הכנסת מירב כהן עסקה בנושא החטופים יותר מכל ח"כ אחר, עם 70 ציוצים בנושא.

באופן לא מפתיע, כל חמשת חברי הכנסת המובילים בעיסוק בנושא החטופים מגיעים ממפלגות האופוזיציה.


במרץ נשבר גם שיא הציוצים בנושאים כלכליים, זאת על רקע העברת התקציב ל-2025 (באיחור של 3 חודשים). 

חברי הקואליציה כנראה יודעים היטב שמדובר על תקציב רע, לכן הם לא כתבו בנושא יותר מידי.

כמו בנושא החטופים, גם בנושאים כלכליים חמשת חברי הכנסת המובילים מגיעים מהאופוזיציה, בראשם ח"כ ולדימיר בליאק שבילה שעות רבות בדיונים בועדת הכספים בניסיון למנוע את שוד הקופה הציבורית.


נושא נוסף שהיה במוקד השיח הציבורי בחודש האחרון הוא המשך הנסיונות של הקואליציה לפרק את מערכת המשפט. בניגוד לציוצים על החטופים והתקציב, כאן הפער בין הקואליציה לאופוזיציה קטן הרבה יותר. זה נובע בין היתר מכך שחברי הקואליציה מקבלים הרבה יותר לייקים על ציוצים נגד מערכת המשפט מאשר על ציוצים בכל נושא אחר.

3 מתוך 5 חברי הכנסת שצייצו הכי הרבה על מערכת המשפט מגיעים מהאופוזיציה, בראשם טלי גוטליב שכמעט 40% מהציוצים שלה עסקו במערכת המשפט (במקרה הזה אפילו אין צורך לקורא את התכנים כדי לדעת מה היו המסרים).


בכדי שאוכל להמשיך בניתוח השיח ובחשיפת האמת על היחס של הקואליציה לנושאים החשובים, אני צריך את תמיכתם במיזם "המצב הנתון".

לתרומה למיזם היכנסו לכאן.

רק 6 מבין 15 חברי הכנסת המובילים בנוכחות בשבוע שבין ה-23-29/3 היו מהאופוזיציה.

את הרשימה כולה מוביל יו"ר הקואליציה אופיר כ"ץ עם 77 שעות, כנראה כתוצאה מהצורך לפקח על החקיקה האגרסיבית של הקואליציה בשבוע הזה, שכללה העברת תקציב והשתלטות על הועדה למינוי שופטים.

את האופוזיציה מובילים משה טור-פז ואיימן עודה עם 63 שעות כל אחד.



במקום הרביעי בשעות הנוכחות נמצא שר המשפטים יריב לוין עם 61 שעות, שכנראה הגיע אף הוא לפקח מקרוב על החקיקה ולוודא שההשתלטות על הועדה למינוי שופטים תעבור בלי תקלות של הרגע האחרון.



גם בשבוע האחרון אריה דרעי כמעט ולא היה במליאה.

לפי תיעוד בערוץ הכנסת, הוא נכנס כדי להצביע בנושא הועדה למינוי שופטים, שהה במליאה זמן קצר מאוד ומיד נעלם בחזרה.

וכל זה, על חשבון משלמי המיסים.

שלושה חברי אופוזיציה בלבד נמצאים ברשימת 15 חברי הכנסת ששהו במשכן הכי הרבה שעות בשבוע האחרון.

מובילה את הרשימה נעמה לזימי שגם נמצאת במקום השלישי הכולל מתחילת החודש.



למרות שרוב חברי הכנסת המובילים בנוכחות מגיעים מהקואליציה, ממוצע הנוכחות השבועי של האופוזיציה גבוה יותר.

זה קורה בין היתר בגלל חברי כנסת שמקבלים משכורת אבל פשוט לא מגיעים לעבודה כמו אריה דרעי (לא הגיע כלל למשכן בשבוע האחרון) גלית דיסטל (9:39 שעות בלבד) וכמובן שרים, חלקם מיותרים לגמרי, שאולי נמצאים במשרדים שלהם ולא בכנסת, אבל את ההשפעה של זה הציבור בקושי מרגיש.



ניתוח הנושאים העיקריים בהם עסקו בשבוע האחרו חברי הכנסת ברשת X (טוויטר) מגלה פער בין העיסוק של חברי הקואליציה לאופוזיציה בנושאים החשובים באמת.

בנושא החטופים למשל, צייצו חברי האופוזיציה 110 ציוצים לעומת 24 בלבד של האנשים שאמורים לדאוג להחזיר את החטופים הביתה.

גם בנושאים כלכליים, הפער גדול מאוד, למרות שאנחנו נמצאים ערב העברת תקציב וניתן לצפות מאנשי הקואליציה להסביר לציבור למה התקציב המוצע הוא טוב וחשוב.

חברי הקואליציה בורחים לגמרי מעיסוק בשני נושאים שנמצאים במוקד השיח הציבורי בשבועות האחרונים: הקמת ועדת חקירה ופרשת קטארגייט.



שימו לב! הציוצים בנושא מערכת המשפט מביאים לחברי הקואליציה פי-3 לייקים מהציוצים בנושאים אחרים. 

לא צריך לקרוא את התוכן כדי להבין את המסרים שעולים בציוצים האלו. 

וכשזה המצב, ברור לגמרי למה זה הנושא עליו צייצו בקואליציה הכי הרבה בשבוע האחרון.



לסיכום, מבין 15 חברי הכנסת שצייצו הכי הרבה בשבוע האחרון יש לקואליציה 2 נציגים בלבד, וגם הם נחשבים לשניים מהקיצוניים ביותר כלפי מערכת המשפט והדמוקרטיה באופן כללי.

כשאותם חברי כנסת שהיום ממעטים להתבטא יספרו בעתיד עד כמה הם דאגו לחטופים ולדמוקרטיה באופן כללי, אנחנו נחזור לנתונים האלו כדי להוכיח שהם משקרים (שוב...)


7 מבין 15 חברי הכנסת המובילים בנוכחות בשבוע האחרון מגיעים מהאופוזיציה.

בראשם חברי הכנסת ולדימיר בליאק ונאור שירי, חברים בועדת הכספים, על רקע המשך הדיונים על התקציב.

יו"ר האופוזיציה לפיד שהה בכנסת השבוע כ-10 שעות בלבד, פחות מראש הממשלה נתניהו שהיה במשכן כמעט 17 שעות.

שני חברי כנסת נעדרו לגמרי מהמשכן בשבוע האחרון: אריה דרעי ומאי גולן.

 

ח"כ נאור שירי מוביל את חברי הכנסת בהשתתפות בהצבעות בשבוע האחרון עם 53 הצבעות בהן הוא לקח חלק.

ביחד איתו ברשימה נמצאים 6 חברי אופוזיציה נוספים.

איתמר בן גביר הוא ראש המפלגה היחיד מבין מפלגות הקואליציה שלקח חלק בהצבעות בשבוע האחרון.

את ראשי האופוזיציה מוביל איימן עודה, שלקח חלק ב-21 הצבעות (לעומת 8 בלבד בהן השתתף יו"ר האופוזיציה לפיד).

גם השבוע ראש הממשלה נתניהו לא השתתף באף הצבעה. מתחילת 2025 השתתף נתניהו בהצבעה אחת בלבד ב-3/3, בנושא "הקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדל השבעה באוקטובר".


בחודש פברואר היו לשרי הממשלה 13 טיסות למשך זמן מצטבר של 58 ימים בחו"ל.

בשני המקרים אלו נתוני שיא מתחילת המלחמה.

השיאן? שיקלי עם 12 ימים בחו"ל.

קשה להגיד שאזרחי ישראל מרגישים את התוצאות.

אבל אם יש להם כ"כ הרבה זמן לטוס, הם ימצאו גם זמן לבחירות.


בתאריך 2/3 התפרסם ברשת קטע חלקי מדברים של יאיר לפיד ממנו ניתן היה להבין שהוא התבטא בצורה שוביניסטית כלפי השרה אורית סטרוק.

הקטע החתוך התפשט ברשת במהרה ונתן לחברי הקואליציה הזדמנות לצייץ נגד לפיד, כשספק אם רובם ראו את הקטע המלא.

כשבוחנים את המספרים, מתגלה תמונה לא מפתיעה.

מאז הראיון של אלי שרעבי בתכנית עובדה בחמישי בערב ועד לערב אחרי הפרסום של לפיד, צייצו כל חברי הקואליציה 2 ציוצים בלבד על שרעבי.

מנגד, תוך שעות ספורות כבר היו 14 ציוצי תמיכה באורית סטרוק ולפחות 22 ציוצים נגד לפיד.



12 מתוך 15 חברי הכנסת המובילים בהצבעות במליאה במהלך פברואר הם חברי כנסת מהקואליציה.

את הרשימה מוביל יו"ר הקואליציה אופיר כץ עם 95 הצבעות, הרבה מעל הבא אחריו (ינון אזולאי עם 69 הצבעות).

נציגי האופוזיציה ברשימה עם מיקי לוי, מירב בן-ארי ושירי נאור.

כמו בינואר, כך גם בחודש פברואר ראש הממשלה נתניהו לא הצביע אפילו פעם אחת...



ניתוח הציוצים של חברי הכנסת בחודש פברואר מעלה שאפילו בחודש בו חוזרים חטופים רבים מהשבי, חברי הקואליציה כותבים על הנושא הרבה פחות בהשוואה לחברי האופוזיציה.

במהלך פברואר פרסמו חברי האופוזיציה 471 ציוצים בנושא החטופים (שיא מתחילת המלחמה), לעומת 212 בלבד של חברי הקואליציה.

החודש היחיד בו חברי הקואליציה פרסמו יותר ציוצים מהאופוזיציה היה בנובמבר 2023, סביב העסקה הראשונה לשחרור חטופים. כנראה שאז עוד אפשר היה לחגוג הצלחה ואילו הפעם היה קשה להסתיר את מחיר ההפקרה הארוכה.

גם בפברואר חברת הכנסת שפרסמה הכי הרבה ציוצים על החטופים היא ח"כ מירב כהן, שמקפידה לאורך המלחמה לפרסם לפחות ציוץ אחד ביום שמוקדש לחטוף שטרם חזר.

מתחילת המלחמה, פרסמה ח"כ כהן 677 ציוצים בנושא החטופים (25% מסך הציוצים שלה).




רק 6 מבין 15 חברי הכנסת שהיו במשכן הכי הרבה השבוע הם מהאופוזיציה.

את חברי הכנסת כולם מוביל יו"ר הקואליציה, אופיר כץ.

את חברי האופוזיציה מוביל חמד עמאר מ"ישראל ביתנו".

כמו בשבוע שעבר, גם השבוע ח"כ אפרת רייטן מובילה את ראשי המפלגות עם 20.4 שעות נוכחות, בדומה למס' השעות של בן גביר.

בעקבות ביקורו בארה"ב, יו"ר האופוזיציה לפיד לא שהה כלל במשכן.


לפי נתוני האתר "זמן כנסת" רק 27 חברי כנסת הגיעו אתמול למשכן.

ראויים לציון חברי האופוזיציה בועדת הכספים שהיו בועדה שעות כדי לנסות לשמור על הקופה הציבורית מפני הקואליציה שרוצה לשדוד אותה לטובת שרידותה, על חשבון אזרחי ישראל: ולדימיר בליאק, חמד עמאר, נעמה לזימי ונאור שירי.


נאשם מס' 1 צייץ איום בתביעה נגד בוגי יעלון והמכונה התחילה לעבוד.

רוב השיתופים (54%) הגיעו מיוזרים שלא רשומים בישראל. זה אמנם נתון קצת נמוך ביחס לממוצע של כ-65% יוזרים מחו"ל שמשתפים את הציוץ, אבל זה עדיין רוב השיתופים.

קצב השיתופים הגבוה בהתחלה שנועד לעבוד על האלגוריתם, ולאחריו ירידה הדרגתית בקצב השיתופים.

גם הפעם נראה שיש מי שמשקיע הרבה מאמץ כדי לייצר טראפיק, ספק אותנטי.


מכונת הרעל מתמקדת בימים האחרונים בשני קמפיינים: נגד השב"כ ונגד היועמ"שית.

בכל אחד מהנושאים האלו ערוץ התעמולה מפרסם יותר ציוצים ממה שפרסמו ערוצי החדשות האחרים *ביחד*, כשהם עושים זאת בפחות זמן בגלל שהם לא פעילים במהלך השבת.

בנושא היועמ"שית פרסם הערוץ 41 ציוצים מאז ההחלטה של יריב לוין לפתוח בהליך ההדחה נגדה. באותו הזמן פרסמו שלושת ערוצי החדשות האחרים 39 ציוצים *ביחד*.

גם בנושא השב"כ פרסם הערוץ 41 ציוצים בימים האחרונים. שלושת הערוצים האחרים פרסמו *ביחד* 16 ציוצים בלבד.

כדי להבין עד כמה זה חריג, אפשר להסתכל בציוצים בנושא החטופים, שם גם כאן 11 וגם N12 פרסמו יותר ציוצים ממה שפורסמו בערוץ התעמולה.

המטרה ברורה - לוודא שהקהל שלהם ממוקד בנושאים האלו ולא במציאות העגומה שקואליציית ההפקרה מביאה עלינו.


ב-2/3 פרסם נתניהו ציוץ על הסיבות לעצירת ההסכם לשחרור החטופים.

ניתוח השעה הראשונה מצביע שוב על מה שנראה אותו דפוס של קידום התוכן באמצעות בוטים.

70% מהשיתופים של הציוץ הגיעו מיוזרים שרשומים בחו"ל.

גם הקצב הגבוה ב-5 הדק' הראשונות והירידה החדה בהמשך מראים שאולי היה כאן פעם נוספת ניסיון לעבוד על האלגוריתם שמדובר בתוכן מעניין כדי להגדיל את התפוצה.

בהמשך לפוסט על ניבוי מספר הציוצים לאחר חצי שעה, גם בציוץ הנוכחי ניתן היה לנבא כבר לאחר 30 דק' כמה שיתופים יהיו לציוץ בסוף השעה הראשונה, ניבוי שכמעט ולא אפשרי לעשות אם הפצת התוכן היא אותנטית ולא מהונדסת.


בצהריים פרסם נתניהו ציוץ על 4 החטופים החללים שחזרו בלילה.

כרגיל, הנתונים מצביעים על חשד למנגון הפצה מנוהל.

הציוץ זכה ל-196 שיתופים בלבד בשעה הראשונה לאחר פרסומו, כש-70% מהשיתופים הגיעו מיוזרים שרשומים בכלל בחו"ל ורק 30% מיוזרים ישראליים.

גם קצב השיתופים הגבוה יותר ב-5 הדק' הראשונות ומיד לאחר מכן ירידה משמעותית זו התנהגות מוכרת מציוצים קודמים.

שני המאפיינים האלו (כ-70% שיתופים של יוזרים מחו"ל וקצב השיתופים) חוזרים על עצמם כמעט בכל הציוצים של נתניהו.

בדומה לציוצים קודמים, גם הציוץ הנוכחי ניתן היה לנבא כבר אחרי 30 דק' את מספר השיתופים שיהיו לציוץ בסוף השעה. לפירוט אודות מנגנון הניבוי, לחצו כאן.


תראו איך זה נראה כשנאשם מס' 1 מפעיל את מכונת הרעל ומנסה להסיט את השיח.

מתחילת המלחמה ועד אתמול היו לחברים בליבת מכונת הרעל (כ-130 יוזרים שמובילים את השיח) בסך הכל 66 ציוצים שעסקו בדקת דומייה, כשמעולם לא היו יותר מ-11 כאלו ביום שלם.

אתמול נוספו תוך שעות ספורות עוד 47 ציוצים כאלו, חלקם הגדול בשעות הבוקר, מיד אחרי התרגיל של מר הפקרה בבית המשפט ובמקביל להלוויה של שירי, אריאל וכפיר ביבס.

האיש לא בוחל באמצעים כדי לנסות לברוח מאחריותו לאסון.



נתניהו פרס הערב שני סרטונים שלו מטקס סיום קורס קצינים תוך זמן קצר.

הסרטון הראשון היה באורך של 15 דק' וללא כתוביות, ולמרות זאת כמחצית מהיוזרים ששיתפו אותו ב-5 הדקות הראשונות היו מחו"ל, כשיש ספק גדול האם הם בני אדם והאם הם מבינים מה הם שיתפו.

גם קצב השיתופים זהה למה שקורה אצל האיש הזה כמעט בכל ציוץ בעברית: קצב גבוה ב-5 הדק' הראשונות כדי לעבוד על האלגוריתם ואז ירידה משמעותית.

זו דוגמה נוספת להתנהגות שנראית מנוהלת וצפויה מידי, באופן שנועד לייצר אהדה מזויפת שתסתיר כעס כלפיו בעולם האמיתי.


ביום שבת ה-22/2 פרסם נתניהו שני ציוצים תוך שעות ספורות.

הציוץ הראשון היה כללי על חזרת החטופים והשבת גופתה של שירי ביבס.

הציוץ השני עסק בשיחתו עם אברה מנגיסטו שחזר לאחר יותר מעשור בשבי של חמאס.

שני הציוצים מתנהגים בצורה דומה מאוד אחד לשני ולשאר הציוצים של נתניהו בעברית:

קצב גבוה של ציוצים ב-5 הדקות הראשונות (כדי לעבור על האלגוריתם?) ומיד לאחר מכן ירידה חדה בקצב השיתופים.

רוב גדול של היוזרים ששיתפו את הציוצים רשומים בחו"ל (כ-64% בשני הציוצים).

הציוצים האלו הם עוד דוגמה שמחזקת את התהיה האם נתניהו מייצר לעצמו אהדה מזוייפת ברשת, בניסיון להסתיר את מצבו בעולם האמיתי?



כשבנימין נתניהו מפרסם ציוץ, האם ניתן לנבא תוך זמן קצר איך הוא צפוי להתנהג מבחינת שיתופים שלו? 

התשובה היא כן!

הרגעים הראשונים הם קריטיים, ואפשר לזהות את הכיוון שלו תוך דקות ספורות.

🔍 מה הכוונה?

בניתוח שבוצע על כ-100 ציוצים של נתניהו בעברית בחודשים האחרונים נמצא כי יש מתאם גבוה (0.81) בין מספר השיתופים ב-5 הדקות הראשונות לבין סך כל השיתופים לאחר שעה

כלומר, ציוצים שמתחילים חזק, כמעט תמיד ממשיכים לצבור תאוצה.

לעומת זאת, מספר העוקבים של המשתפים את הציוץ משפיע הרבה פחות – המתאם בינו לבין מספר השיתופים בפועל נמוך יותר ועומד על 0.45 בלבד

כלומר, לא מספיק שחשבונות עם הרבה עוקבים ישתפו ציוץ – הפרמטר הקריטי הוא כמה מהר הציוץ מקבל שיתופים ב-5 הדקות הראשונות.


🔹 דוגמאות שממחישות את הקורלציות:

ציוץ עם 166 שיתופים ב-5 הדקות הראשונות הגיע ל-1,048 שיתופים לאחר שעה, מה שמדגים היטב את הקשר החזק בין הקצב הראשוני לתוצאה הסופית.

ציוץ עם 79 שיתופים ב-5 הדקות הראשונות הגיע ל-510 שיתופים לאחר שעה – שוב בהתאם לקורלציה החזקה.

ציוץ עם 138 שיתופים ב-5 הדקות הראשונות הגיע ל-636 שיתופים לאחר שעה – דפוס שחוזר על עצמו ומחזק את המתאם שנמצא.

לעומת זאת, השפעת מספר העוקבים של המשתפים פחות משמעותית:

🔹 ציוץ שהמשתפים שלו היו בעלי 4 מיליון עוקבים הגיע ל-791 שיתופים לאחר שעה.

🔹 לעומתו, ציוץ אחר, שבו למשתפים היו 2.7 מיליון עוקבים, הגיע דווקא ל-1,048 שיתופים.

💡 המסקנה? מספר העוקבים של המשתפים לא בהכרח קובע את הצלחת הציוץ – אלא המהירות שבה הוא מקבל שיתופים ברגעים הראשונים, ברוב המקרים באמצעות יוזרים שרשומים בכלל חו"ל ולא בישראל.


ניתוח באמצעות רגרסיה לינארית (שיטה סטטיסטית שבעזרתה אפשר לזהות קשרים בין משתנים ולבנות נוסחה שמנבאת תוצאה עתידית ) מצא כי ניתן לחזות את מספר השיתופים העתידי של הציוץ בסוף השעה הראשונה כבר לאחר 30 דקות.

הניתוח הראה כי אם בודקים את מספר השיתופים כעבור 22 דקות, 29 דקות ו-30 דקות לאחר הפרסום, אפשר להשתמש בהם כדי לחזות בדיוק של 95% כמה שיתופים יהיו לציוץ בחלוף שעה מהפרסום.


🔹 דוגמאות לניבוי עם דיוק גבוה:

מודל שחזה 1,153 שיתופים, בפועל התקבלו 1,100 שיתופים – סטייה של 5% בלבד.

מודל שחזה 967 שיתופים, בפועל התקבלו 1,048 שיתופים – סטייה של 8% בלבד.

מודל שחזה 689 שיתופים, בפועל התקבלו 636 שיתופים – סטייה של כ-7% בלבד.

📌 המשמעות: במקום להמתין שעה שלמה כדי להבין כמה שיתופים צפויים לציוץ, אפשר לקבל תמונה כמעט מושלמת כבר אחרי 30 דקות בלבד.



🚨 מה כל זה אומר?

אם קצב ההפצה של הציוצים של נתניהו מתנהל בצורה כל כך מדויקת, נשאלת השאלה – האם זה תהליך הפצה טבעי או שמדובר במערכת תעמולה מתוזמנת שמתפקדת כמו מכונה משומנת?

📌 האם יש רשת של חשבונות שמקדמים את הציוצים באופן אוטומטי או חצי-אוטומטי?

📌 האם הקצב המוקדם נקבע מראש כדי לייצר תחושה של אהדה מזוייפת?

📌 האם באמת יש כאן "חוקיות" – או פשוט מנגנון מחושב היטב?


קשה לתת לשאלות האלו תשובה מוחלטת, אבל המספרים לא משקרים ואחרי כל כך הרבה דוגמאות, קשה להאמין שיש כאן משהו טבעי ואקראי.


כל הניתוחים עליהם מבוסס הפוסט בוצעו עם ענבר יסעור וכל הנתונים סופקו ע"י חברת סקופר.

שעות ספורות אחרי החזרת החללים המתים משפחת ביבס ועודד ליפשיץ צייץ נתניהו סרטון בנושא.

כרגיל, גם הפעם קצב השיתופים ב-5 הדקות הראשונות היה גבוה משמעותית מהקצב בהמשך השעה, כנראה במטרה "לעבוד" על האלגוריתם ולגרום לו לחשוב שמדובר על תוכן איכותי.

וכמו שרוב הציוצים של נתניהו, גם הפעם רוב השיתופים הגיעו מיוזרים שרשומים בחו"ל (62% לעומת 38% בלבד שרשומים בישראל).

עוד ציוץ שהקידום שלו מרגיש מנוהל ולא אותנטי, כנראה במטרה לכסות על חוסר הפופולריות של האיש בעולם האמיתי.



נתניהו צייץ  בשעות הערב סרטון לקראת חזרת החטופים החללים למחרת.

כמו בכל הציוצים הקודמים שלו, גם הפעם 5 הדקות הראשונות היו בקצב גבוה משמעותית משאר השעה הראשונה, כדי לעבוד על האלגוריתם.

ולא פחות חשוב - 76% מהשיתופים מגיעים מיוזרים מחו"ל.

הכל במטרה לייצר תמיכה מזוייפת שאמורה לכסות על הכעס והבוז כלפיו בעולם האמיתי.




אמנם בשעה הראשונה היו רק 186 שיתופים, נתון נמוך משמעותית בהשוואה לממוצע של כ-450 שיתופים בחודשים האחרונים, אבל ההתנהגות של הנתונים זהה למה שקורה בכל הציוצים האחרים.

ב-5 הדקות הראשונות קצב גבוה יותר של שיתופים ואז ירידה חדה לאורך השעה הראשונה.

רוב השיתופים (56%) מגיעים מיוזרים שרשומים בחו"ל ולא בישראל.

גם בציוץ הנוכחי ניתן היה לנבא אחרי 30 דקות כמה שיתופים יהיו בסוף השעה הראשונה בדיוק גבוה מאוד (הניבוי צפה 171 שיתופים ובסופו של דבר היו כאמור 186 שיתופים). 

ניבוי מדויק כזה במציאות כיאוטית של רשת חברתית מגביר את החשד שמדובר על קידום לא אותנטי של הציוץ באמצעות בוטים שמכוונים לעמוד בקצב מסוים.


לתמיכה במיזם "המצב הנתון" לחצו כאן





הציוץ הראשון של נאשם מס' 1 הערב לא עסק בחטופים שחזרו הביתה אלא היה נגד התקשורת ונגד ד"ר אורן סתר שהתראיין וחשף את מר הפקרה. 

כמו בכמעט כל הציוצים האחרים שלו בעברית, גם הפעם 5 הדק' הראשונות היו עם הכי הרבה שיתופים כדי לעבוד על האלגוריתם. 

בנוסף, 58% מהשיתופים מגיעים מיוזרים מחו"ל ורק 42% מיוזרים בישראל. 

עוד מקרה שהאיש קונה אהדה מזויפת ברשת כדי להסתיר את הבוז כלפיו בעולם האמיתי. 

(הניתוח בוצע עם ענבר יסעור, נתונים: חברת סקופר)


לתמיכה במיזם "המצב הנתון" לחצו כאן



ה-23/3/25 היה היום עם הירידות החדות ביותר בבורסה מתחילת המלחמה, כשמדד ת"א 35 צנח ב-3.25%.

הירידות החדות האלו מדרגות את היום הזה במקום ה-3 מתחילת כהונת הממשלה, כשרק יום המסחר הראשון במלחמה (8/10/23) ושבוע לאחר מכן (15/10/23) היו עם ירידות חדות יותר.

הנתונים האלו הם תזכורת נוספת לכך שפגיעה ביסודות הדמוקרטיה = פגיעה בחוסן הכלכלי של ישראל.


אמון הציבור במוסדות - נתונים חדשים של המכון לחירות ואחריות לחודש מרץ! 

⬆️צה"ל: 65% (3+)

⬆️בית המשפט העליון: 44% (1+)

⬆️היועמשית: 43% (2+)

⬆️נשיא המדינה: 42% (1+)

⬆️פרקליטות המדינה: 32% (2+)

⬆️המשטרה: 27% (3+)

⬇️הממשלה: 17% (1-)

⬇️הכנסת: 11% (2-) 

עוד תזכורת לכך שהאנשים עם האמון הציבורי הנמוך ביותר מנסים לרסק את אמון הציבור במוסדות האחרים, במקום לנסות להשתפר בעצמם.


לקריאה נוספת באתר המכון: https://www.runi.ac.il/research-institutes/government/libres/inst_measures/


מספר הציוצים של ערוץ התעמולה בימים ראשון-חמישי שבר השבוע שיא מתחילת המלחמה (וכנראה גם לפניה).

הערוץ הזה פרסם 926 ציוצים בחמישי ימים (ממוצע של ציוץ כל 6 דק' בשעות היום). 

לשם השוואה, כאן חדשות, חדשות 12 וחדשות 13 פרסמו בתקופה הזו 897 ציוצים *ביחד*.

הקצב הגבוה הזה אינו מקרי.

המטרה היא להיות נוכחים בפיד של מעריצי נאשם מס' 1 בכל רגע נתון עם נרטיבים שקריים ומגמתיים על הנושאים החשובים, בניסיון לשמור אותם במציאות אלטרנטיבית בה מר הפקרה הוא הקורבן ולא האחראי הראשי למצב אליו הגענו.


ברוב גדול של הציוצים, ערוץ התעמולה לא מציין מי המקור לידיעה.

זה קורה בגלל שילוב של תעמולה בהיקף גבוה שמתחפשת לחדשות ופרסומים רבים של קטעי וידאו עם תכנים קיצוניים שעולים בשידורי הערוץ בטלוויזיה.


הנתון הכי חשוב סביב פיטוריו של רונן בר הוא אמון הציבור בשב"כ לעומת אמון הציבור בנתניהו ובממשלה.

בסקר INSS לחודש פברואר 64% מהציבור היהודי הביעו אמון גבוה בשב"כ לעומת 32% בלבד בנתניהו ו-25% בלבד בממשלה.

נתונים אלה קריטיים להבנת הנרטיב שמנסים לקדם נתניהו וממשלתו על "חוסר האמון" ברונן בר ובשב"כ.



בויקיפדיה:

מספר הצפיות בערך של בר אמנם היה הגבוה ביותר אתמול (16/3) עם 8,455 צפיות, אבל זהו מספר נמוך ביחס לחשיבות האירוע.

לשם השוואה, יום קודם צפו בערך של דניאל כהנמן 10,310 פעמים על רקע פרסום החלטתו לשים קץ לחייו בשוויץ.

בתחילת החודש צפו יותר מ-14K פעמים בערך של דו"צ היוצא דניאל הגרי על רקע ההחלטה להדיח אותו.

מידת העניין היחסית נמוכה ברונן בר עלולה להעיד על עייפות ציבורית מעיסוק בנושאים האלו, עייפות שמשרתת את הקואליציה.


ברשת X (טוויטר):

היוזרים של ערוצי הטלוויזיה המרכזיים אמנם עסקו בהרחבה בנושא הפיטורים, אבל נמנעו כמעט לחלוטין מפרסומים על תגובות האופוזיציה.

למרות שגנץ הופיע באולפנים של חדשות 12 וחדשות 13, אין אפילו ציוץ אחד שמזכיר את התגובה שלו.

גם יאיר לפיד זה לציוץ בודד בכאן 11 ובערוץ 14.

ההתעלמות הזו משרתת היטב את הקואליציה פעמיים. תגובות האופוזיציה גם זוכות לחשיפה נמוכה וגם מתחזק הרושם בקרב תומכי האופוזיציה שאין להם על מי לסמוך בכנסת.


ומה בפועל קרה בפועל?

האופוזיציה הגיבה בצורה מהירה ומשמעותית, תוך חיבור הפיטורים לפרשת קטארגייט.

רוב הציוצים המובילים במספר הלייקים הגיעו מתגובות חברי האופוזיציה, זאת למרות שהיו רבים בקואליציה שמיהרו לחגוג את האירוע ולברך את נתניהו על ההחלטה לפטר את רונן בר.



הרייטינג בשידורי הטלוויזיה מצביע גם הוא על נרמול הטירוף.

שיא הצפייה במהדורת חדשות 12 היה רק בשעה 20:44, כשעה לאחר תחילת המהדורה.

שיא הצפייה ברשת 13 היה בכלל בזמן שידור הישרדות.

במקביל לצפייה בערוצים המרכזיים, זכה משחק הכדורגל בין מכבי חיפה לבית"ר י-ם ל-8.3% רייטינג, נתון מרשים בהחלט שביחד עם הצפייה הגבוהה בהישדרות משקף את החיפוש של הציבור אחר אסקפיזם מהמצב הכיאוטי אליו הובילה אותנו ממשלת ישראל.


לתמיכה במיזם "המצב הנתון" לחצו כאן.


בשבוע האחרון התפרסם מדד V-DEM, אשר נחשב לאחד המקורות המקיפים והאמינים ביותר להערכת דמוקרטיה ברחבי העולם (לקריאה אודות המדד ליחצו כאן).

בדומה לשנה שעברה, גם השנה ישראל נשארה בקבוצה שנקראת "דמוקרטיה אלקטורלית", קבוצה אחת מתחת  ל"דמוקרטיה ליברלית".

הפרסום כולל למעלה מ-600 מדדים בתחומים רבים ומגוונים.

באחד המדדים החשובים "מדד דמוקרטיה ליברלית" הציון של ישראל ירד השנה לציון הנמוך ביותר מאז 1972(!).

השוואה של ישראל לשתי מדינות בהן התרחשו בשנים האחרונות שינויים משמעותיים בשיטת המשטר מראה את הצומת בו נמצאת מדינת ישראל כרגע.

האם אנחנו רגע לפני התרסקות בסגנון הונגריה או שעדיין ניתן לבצע שינויים שישמרו על הדמוקרטיה הליברלית כפי שקרה בפולין לאחרונה עם החלפת הממשלה הימנית-שמרנית שריסקה את הדמוקרטיה במדינה?



מדדים בולטים נוספים בהם הציון של ישראל ירד בפרסום הנוכחי כתוצאה ממהלכי הממשלה הנוכחית, לאחר שממשלת השינוי בלמה את הירידה של ישראל במדדים האלו:

מדד חופש הביטוי

מדד שלטון החוק

מדד דמוקרטיה אלקטורלית


ניתן להניח שעם הקואליציה הנוכחית, ישראל תמשיך להתדרדר במדדים אלו ונוספים.

פרסום המדד הזה הוא קריאת השכמה חשובה ותזכורת כמה חשוב להביא להנהגה חדשה שתעלה את ישראל בחזרה אל הפסים של דמוקרטיה ליברלית.

בשבועות האחרונים חל שינוי במאפייני הציוצים של חדשות 12. 

עד לפני כמה שבועות, כ-66% מהציוצים היו עם כתב שחתום על הידיעה. 

בשבועות האחרונים אחוז הידיעות שיש מי שחתום עליהן ירד בצורה דרמטית. 

קשה לי להאמין שזו מקריות, זה מרגיש כמו מדיניות. 

התוצאה? 

לנו קשה יותר לדעת מי אחראי לידיעה ולחברת החדשות הגדולה בישראל קל יותר להפיץ ידיעות שנראות כמו יח"צ לבעלי עניין, בעיקר מהדרג הפוליטי.