נתונים נוספים שכדאי להכיר

ה-23/3/25 היה היום עם הירידות החדות ביותר בבורסה מתחילת המלחמה, כשמדד ת"א 35 צנח ב-3.25%.

הירידות החדות האלו מדרגות את היום הזה במקום ה-3 מתחילת כהונת הממשלה, כשרק יום המסחר הראשון במלחמה (8/10/23) ושבוע לאחר מכן (15/10/23) היו עם ירידות חדות יותר.

הנתונים האלו הם תזכורת נוספת לכך שפגיעה ביסודות הדמוקרטיה = פגיעה בחוסן הכלכלי של ישראל.

אמון הציבור במוסדות - נתונים חדשים של המכון לחירות ואחריות לחודש מרץ! 

⬆️צה"ל: 65% (3+)

⬆️בית המשפט העליון: 44% (1+)

⬆️היועמשית: 43% (2+)

⬆️נשיא המדינה: 42% (1+)

⬆️פרקליטות המדינה: 32% (2+)

⬆️המשטרה: 27% (3+)

⬇️הממשלה: 17% (1-)

⬇️הכנסת: 11% (2-) 

עוד תזכורת לכך שהאנשים עם האמון הציבורי הנמוך ביותר מנסים לרסק את אמון הציבור במוסדות האחרים, במקום לנסות להשתפר בעצמם.

לקריאה נוספת באתר המכון: https://www.runi.ac.il/research-institutes/government/libres/inst_measures/

מספר הציוצים של ערוץ התעמולה בימים ראשון-חמישי שבר השבוע שיא מתחילת המלחמה (וכנראה גם לפניה).

הערוץ הזה פרסם 926 ציוצים בחמישי ימים (ממוצע של ציוץ כל 6 דק' בשעות היום). 

לשם השוואה, כאן חדשות, חדשות 12 וחדשות 13 פרסמו בתקופה הזו 897 ציוצים *ביחד*.

הקצב הגבוה הזה אינו מקרי.

המטרה היא להיות נוכחים בפיד של מעריצי נאשם מס' 1 בכל רגע נתון עם נרטיבים שקריים ומגמתיים על הנושאים החשובים, בניסיון לשמור אותם במציאות אלטרנטיבית בה מר הפקרה הוא הקורבן ולא האחראי הראשי למצב אליו הגענו.

ברוב גדול של הציוצים, ערוץ התעמולה לא מציין מי המקור לידיעה.

זה קורה בגלל שילוב של תעמולה בהיקף גבוה שמתחפשת לחדשות ופרסומים רבים של קטעי וידאו עם תכנים קיצוניים שעולים בשידורי הערוץ בטלוויזיה.

הנתון הכי חשוב סביב פיטוריו של רונן בר הוא אמון הציבור בשב"כ לעומת אמון הציבור בנתניהו ובממשלה.

בסקר INSS לחודש פברואר 64% מהציבור היהודי הביעו אמון גבוה בשב"כ לעומת 32% בלבד בנתניהו ו-25% בלבד בממשלה.

נתונים אלה קריטיים להבנת הנרטיב שמנסים לקדם נתניהו וממשלתו על "חוסר האמון" ברונן בר ובשב"כ.

בויקיפדיה:

מספר הצפיות בערך של בר אמנם היה הגבוה ביותר אתמול (16/3) עם 8,455 צפיות, אבל זהו מספר נמוך ביחס לחשיבות האירוע.

לשם השוואה, יום קודם צפו בערך של דניאל כהנמן 10,310 פעמים על רקע פרסום החלטתו לשים קץ לחייו בשוויץ.

בתחילת החודש צפו יותר מ-14K פעמים בערך של דו"צ היוצא דניאל הגרי על רקע ההחלטה להדיח אותו.

מידת העניין היחסית נמוכה ברונן בר עלולה להעיד על עייפות ציבורית מעיסוק בנושאים האלו, עייפות שמשרתת את הקואליציה.

ברשת X (טוויטר):

היוזרים של ערוצי הטלוויזיה המרכזיים אמנם עסקו בהרחבה בנושא הפיטורים, אבל נמנעו כמעט לחלוטין מפרסומים על תגובות האופוזיציה.

למרות שגנץ הופיע באולפנים של חדשות 12 וחדשות 13, אין אפילו ציוץ אחד שמזכיר את התגובה שלו.

גם יאיר לפיד זה לציוץ בודד בכאן 11 ובערוץ 14.

ההתעלמות הזו משרתת היטב את הקואליציה פעמיים. תגובות האופוזיציה גם זוכות לחשיפה נמוכה וגם מתחזק הרושם בקרב תומכי האופוזיציה שאין להם על מי לסמוך בכנסת.

ומה בפועל קרה בפועל?

האופוזיציה הגיבה בצורה מהירה ומשמעותית, תוך חיבור הפיטורים לפרשת קטארגייט.

רוב הציוצים המובילים במספר הלייקים הגיעו מתגובות חברי האופוזיציה, זאת למרות שהיו רבים בקואליציה שמיהרו לחגוג את האירוע ולברך את נתניהו על ההחלטה לפטר את רונן בר.

הרייטינג בשידורי הטלוויזיה מצביע גם הוא על נרמול הטירוף.

שיא הצפייה במהדורת חדשות 12 היה רק בשעה 20:44, כשעה לאחר תחילת המהדורה.

שיא הצפייה ברשת 13 היה בכלל בזמן שידור הישרדות.

במקביל לצפייה בערוצים המרכזיים, זכה משחק הכדורגל בין מכבי חיפה לבית"ר י-ם ל-8.3% רייטינג, נתון מרשים בהחלט שביחד עם הצפייה הגבוהה בהישדרות משקף את החיפוש של הציבור אחר אסקפיזם מהמצב הכיאוטי אליו הובילה אותנו ממשלת ישראל.

לתמיכה במיזם "המצב הנתון" לחצו כאן.

בשבוע האחרון התפרסם מדד V-DEM, אשר נחשב לאחד המקורות המקיפים והאמינים ביותר להערכת דמוקרטיה ברחבי העולם (לקריאה אודות המדד ליחצו כאן).

בדומה לשנה שעברה, גם השנה ישראל נשארה בקבוצה שנקראת "דמוקרטיה אלקטורלית", קבוצה אחת מתחת  ל"דמוקרטיה ליברלית".

הפרסום כולל למעלה מ-600 מדדים בתחומים רבים ומגוונים.

באחד המדדים החשובים "מדד דמוקרטיה ליברלית" הציון של ישראל ירד השנה לציון הנמוך ביותר מאז 1972(!).

השוואה של ישראל לשתי מדינות בהן התרחשו בשנים האחרונות שינויים משמעותיים בשיטת המשטר מראה את הצומת בו נמצאת מדינת ישראל כרגע.

האם אנחנו רגע לפני התרסקות בסגנון הונגריה או שעדיין ניתן לבצע שינויים שישמרו על הדמוקרטיה הליברלית כפי שקרה בפולין לאחרונה עם החלפת הממשלה הימנית-שמרנית שריסקה את הדמוקרטיה במדינה?

מדדים בולטים נוספים בהם הציון של ישראל ירד בפרסום הנוכחי כתוצאה ממהלכי הממשלה הנוכחית, לאחר שממשלת השינוי בלמה את הירידה של ישראל במדדים האלו:

מדד חופש הביטוי

מדד שלטון החוק

מדד דמוקרטיה אלקטורלית

ניתן להניח שעם הקואליציה הנוכחית, ישראל תמשיך להתדרדר במדדים אלו ונוספים.

פרסום המדד הזה הוא קריאת השכמה חשובה ותזכורת כמה חשוב להביא להנהגה חדשה שתעלה את ישראל בחזרה אל הפסים של דמוקרטיה ליברלית.

^{בשבועות האחרונים חל שינוי במאפייני הציוצים של חדשות 12.} 

^{עד לפני כמה שבועות, כ-66% מהציוצים היו עם כתב שחתום על הידיעה.} 

^{בשבועות האחרונים אחוז הידיעות שיש מי שחתום עליהן ירד בצורה דרמטית.} 

^{קשה לי להאמין שזו מקריות, זה מרגיש כמו מדיניות.} 

^{התוצאה?} 

^{לנו קשה יותר לדעת מי אחראי לידיעה ולחברת החדשות הגדולה בישראל קל יותר להפיץ ידיעות שנראות כמו יח"צ לבעלי עניין, בעיקר מהדרג הפוליטי.}